Fondazione De Benedetti - Cherasco 1547

בית הכנסת הוא עדות מאלפת לנחישותה של קהילה קטנה ונתנוה לדיכוי, שאולצה להתכנס יחד בתנאי מחיה מגבילים וצפופים, להביע את שאיפתה לכבוד אנושי ואת חוסן אמונתה. למימוש כוונה זו, הקצתה הקהילה קובץ של מיטב החללים במתחם הגטו הצפוף, והקדישה לקישוטם ולהידורם את מירב תשומת הלב והאמצעים.

כמקובל בכל בתי הכנסת שנבנו לפני האמנציפציה, לזה של קראסקו אין חזית שניתן להבחין בה מהרחוב. הוא ממוקם בתוך מבנה מהמאה ה-18, בתחום הגטו העתיק, במפלס העליון, בהתאם לנוהג שאין להקים מעל לבית כנסת מבנה נוסף.  הגישה אליו היא דרך דלת עץ אלמונית, והוא ממוקם בראש גרם מדרגות פשוט.

במבואה לאולם התפילה נמצא כיור, ומעליו אבן שיש המעידה על היותו תרומת האחים נתן ואברהם דה בנדטי (ברוך) בשנת התקנ"ג (1792-3). באולם התפילה, סמוך לדלת, נמצאת תיבת צדקה פשוטה.

גרם מדרגות מוליך לעזרת נשים קטנה, המגודרת על ידי מחיצת עץ פשוטה.

אולם התפילה המרובע מואר על ידי ארבעה חלונות מאונכים רחבים, שנים בקיר הדרומי ושנים במזרחי. מעל החלונות, שעבורם תוכננה הצללה על ידי וילונות,  ולרוחב כל הקירות, ישנם כיתובי פרֶסקו בעברית, ממוסגרים בקישוטים פרחוניים.  ראויים לציון גם ארבעה פמוטי קיר מהמאה ה-18, ועליהם מראות המיועדות להעצים את אור הנרות. הנברשות גם הן מהמאה ה-18.

ספסלי עץ, ייתכן מהמאה ה-17, מוצבים לאורך הקירות.

הרצפה מרוצפת באריחי דואוטון שחור לבן מרובעים, בעוד התקרה עשויה גבס בצבעי  כחול ולבן.

במרכז האולם, כמקובל במסורת יהדות איטליה, עומדת התיבה, בצורת מתומן, ומעליו חופה מפוסלת וצבועה מעץ. התיבה בקראסקו מבטאת קישוטיות עממית; החופה, הנתמכת על ידי שמונה עמודים מפותלים דקים, ובראשם כותרות בסגנון קורינתי,  אינה מציגה ערכים דקורטיביים יוצאי  דופן.

במרכז קיר המזרח נמצא ארון הקודש מעץ, בעל צורה קצת יותר מורכבת: הקישוט של דלתות הארון מציגות שלושה חצאי עמודים מפותלים, הממסגרים את לוחות הברית, בעוד שבכל אחד מהצדדים מזדקרים פמוטים  מתוך שני חצאי עמודים מפותלים מפוסלים. מעל המכלול נמצא חלון עגול קטן בעל זכוכית צבעונית.

בבית כנסת מסורתיים (שאינם רפורמיים), יושבות הנשים באזור תפילה נפרד. עזרת הנשים בקראסקו נמצאת בגלריה מעל אולם התפילה, מגודרת על ידי מחיצת עץ פשוטה.

שחזור בית הכנסת נעשה בהובלת האדריכלית דבורה גוטוויץ (Deborah Gutowitz) ונמשך שלוש שנים. הפרויקט הוא פרי יוזמתה ותמיכתה של קרן דה בנדטי. הקרן אסירת תודה לתורמים נוספים:

הקהילה היהודית של טורינו, ממשלת אזור פיימונטה, הקרנות של Compagnia di San Paolo,  Cassa di Risparmio di Torino, Cassa di Risparmio di Cuneo,   ולתמיכתה הנדיבה של משפחת Calabi.