Fondazione De Benedetti - Cherasco 1547

בתי הכנסת של פיימונטה

 בפיימונטה, בעבר אזור עשיר בקהילות יהודיות, ניתן עדיין לזהות נוכחות יהודית בכעשרים מקומות. ראויים לציון במיוחד בתי הכנסת, פנינים ממש, ששימשו תמיד כמרכז החיים  הקהילתיים, מקומות תפילה ולימוד, שיח ומפגש.

הנוכחות היהודית בת מאות השנים בפיימונטה מוצאת את ביטויה המופלא ביותר במבני בתי הכנסת העתיקים –

עדות לאמונה, אך גם להתפתחות מורכבת ומגוונת, מורשת שיש למסור לדורות הבאים. מבנים של ששה-עשר בתי כנסת קיימים עדיין בסביבות טורינו, קאזאלה מונפראטו, ו-וורצ'לי:  בית כנסת אחד בעיירות אָסטי, ביאֶלָה, קרמניולָה, קאזאלֶה מונפֶראטו , קֶראסקו, קוּניאו, מונדובי, סאלוצו ו-וורצֶ'לי. שני בתי כנסת באלסנדריה ובאיברֶאָה כל אחת, ושלושה בטורינו.

בין אם גדולים או קטנים, מרשימים או נסתרים בקומה עליונה של בניין מגורים רגיל, בתי הכנסת מהווים מפה של תכנית אב אחת, המשחזרת עובדות ואירועים בחיי עם, שמעולם לא חדל להיאבק על קיומו. המבקר  נפעם מהצירוף של רוחניות ואמנות, אמונה והרמוניה לכדי שלמות מלאה, לעתים בעלת יופי רב.

בגטאות של פיימונטה

דומה שזה היה לפני זמן רב מאוד, אך גם כיום ניתן עדיין לראות בערים רבות בפיימונטה, במרכזים המאוכלסים ביותר או במקומות קטנים, אפילו בכפרים זעירים, שרידים של רבעים שלמים, או בתים בודדים, הפונים לחצרות פנימיות, בעלי סממנים עתיקים של חסימה ונעילה, כגון חלונות שנאטמו בעבר לכיוון הרחוב.

אלה הם הגטאות של פיימונטה, מתחמי הפרדה שנכפו על ידי נסיכים ומושלים, כדי לחסום כל מגע בין מגורי היהודים למגורי הנוצרים.

גרמי מדרגות, גלריית בקומות העליונות, גדרות ברזל, רשת סמטאות וחצרות פנימיות מחוברות זו לזו – כל אלה נותרו כתזכורות לאווירה הדחוסה, המיוחדת, שאפיינה במשך תקופה ארוכה את חיי היהודים בפיימונטה, במאבקם לקיים את האיזון השברירי שבין הפרדה מהעולם הנוצרי הסובב וקרבה לו.

בתי קברות יהודיים בפיימונטה

כדי לראות בתי קברות, ובתי קברות יהודיים בפרט, לא חייבים לנסוע רק לפראג, או ללידו של ונציה, או לפרארה.  גם אזור פיימונטה עשיר בשרידי בתי קברות, הראויים להיכרות.

כפי שכתב פרימו לוי ב-1985 בהקדמתו לספר היפה על הקהילה היהודית בוונציה ובית הקברות העתיק שלה (La Comunità Ebraica di Venezia e il suo antico cimitero (Il Polifilo, Milano 2000, בתרגום חופשי:

 אין, או לפחות לא ניכרת, תחושת אבלות. אבלות היא אותו רגש מידי וקורע לב של מי שאיבד בן משפחה, אדם יקר וקרוב, שאת תווי פניו, הרגליו, קולו, הוא זוכר. כאן, ההתאבלות מרוחקת, כבושה על ידי מאות השנים שחלפו: שוררת תחושת שלווה, אותה מנוחה נצחית, שמבטיחים לנפטר כל טקסי הדת...מעל לכל נמתחת אדרת ירוקה של קיסוסים מטפסים, דימויים של החיים הגולמיים, הקדומים, המשכיחים כל זיכרון."

מעבר לקסמם האסתטי והרוחני, בתי הקברות של פיימונטה מהווים מקור היסטורי חשוב להכרת הייחודיות של היישובים היהודיים במקומות השונים.

מתחת לידי כוהנים פרושות בברכה, הכדים של משפחות לוי, אשכולות ענבים, איילים, אריות, נשרים, יונים, כולם צורות של סמלים יהודיים, מופיעים שמותיהם של יהודים תושבי עיירות פיימונטה, ואזכור מאורעות חשובים בחייהם וקשרי משפחותיהם, שהיו נותרים עלומים אלמלא השתמרו מצבות אלה.

הפרטים מתוך פרסומים שהוציאו שלוש הקהילות היהודיות של טורינו, קאזאלה מונפראטו ו-וורצ'לי:

“In Piemonte sedici Sinagoghe”, “Nei Ghetti del Piemonte”, “Cimiteri Ebraici in Piemonte”

הטקסטים מאת Mariacristina Colli ו- Claudia De Benedetti, צילומים מאת הקהילה היהודית של טורינו ו- Nicolò Biddau, Stefania Levi, Silvia Reichenbach, Alberto Jona Falco/Studio Olimpic  בתיאום כללי של Giulio Disegni.